פסק-דין בתיק רת"ק 51510-07-13

1.         לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור שניתן הוא על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן), מיום 2/7/13 בתיק ת"ק 5774-09-12, לפיו נתקבלה במלואה תביעת המשיב והמערערת חוייבה לשלם את מלוא הפיצוי הנתבע בסך של 15,000 ש"ח.

בית המשפט קמא קבע שהמערערת (להלן: צ'מפיון או המערערת ) התרשלה במילוי חובתה כלפי ציבור הרוכשים וביניהם כלפי המשיב, בנוגע לאפשרות לעשות שימוש ברכב לצורך הסעת תלמידים, ולכן עליה לשאת בהוצאות התאמת הרכב להסעת תלמידים.

הרקע :

3.         כפי שפורט בפסק הדין ובכתב התביעה שהוגש על ידי המשיב, רכש המשיב לפני מספר שנים (בשנת 2008) מחברו, רכב שיובא בשנת 2003 על ידי צ'מפיון, פולקסוואגן טרנספורטר 4T המוגדר כאוטובוס זעיר (להלן: הרכב ), שנרכש על ידי המשיב לצורך הסעת נוסעים בהתאם להגדרתו ברישיון הרכב.

            הרוכש הראשון של הרכב מצ'מפיון הוא צד ג' שאינו צד להליך (להלן: איגיל ). הוא רכש את הרכב מצ'פיון ביום 30/9/2003, לצורך הסעת נוסעים. הרכב קיבל רישוי משרד התחבורה להסעת נוסעים ונמסר לאיגיל וזה עשה בו שימוש לצורך הסעת נוסעים עד למכירתו למשיב. בתקופת השימוש בו למטרה האמורה, לא הוכח כי היו תלונות מאיגיל לצ'מפיון, בנוגע למטרת השימוש ברכב.

רישיון הרכב ככזה אף חודש מדי שנה עד לשנת 2008 שאז רכש המשיב את הרכב  מאיגיל, וגם אז, כאמור, רכש אותו המשיב למטרת הסעת נוסעים ועשה בו שימוש ככזה. רק כארבע שנים לאחר מכן, בשנת 2012 ביקש, כאמור, המשיב להמירו לרכב להסעת תלמידים.

4.         משביקש המשיב בשנת 2012 להמיר הרכב לצורך התאמתו להסעת תלמידים, הוא נדרש לעשות בו שינויים. משבא המשיב וביקש לקבל אישור משרד התחבורה להמרת הגדרת הרכב באופן שיהיה מתאים להסעת תלמידים, התברר לו כי הרכב אינו עומד בתנאים שנקבעו על ידי משרד התחבורה, גם לא לצורך הסעת נוסעים, וזאת על אף האמור ברישיון הרכב.

            לטענת המשיב, נדרש לבצע שינויים ברכב אשר מלכתחילה היה על צ'מפיון להכניסם לרכב לצורך הגדרתו כאוטובוס זעיר, ומן הטעם האמור, הרכב במתכונתו הנוכחית אינו עונה על ההנחיות ותקינת משרד התחבורה, להכשרתו כאוטובוס זעיר המיועד להסעת נוסעים, בין היתר בשל מספר המושבים ברכב, המרווחים שביניהם והמעקות החסרים.

5.         לצורך ביסוס תביעתו כנגד צ'מפיון, הגיש המשיב מכתב שנחתם על ידי מר נתן מלמד סגן ראש תחום תקינה במשרד התחבורה, מיום 28/5/2013, שם נכתבו, בין היתר, בסעיף ב' הדברים הבאים:

            "ב.       על מנת שהנושא יהיה ברור לך הנני להבהיר מספר פרטים כדלהלן:

(1)        אוטובוס, גם אם הוא מורשה להסעת 10 נוסעים חייב לעמוד בדרישות המשרד המבטיחות כי הנוסעים יוסעו בתנאי בטיחות ונוחות מירביים.

(2)        גם בתאריך ה-25.9.2003, תאריך רישומו הראשוני של האוטובוס שברשותך, היה על הרכב לעמוד בדרישות משרדנו, כגון: גובה פנימי מינימלי של 150 ס"מ, איסור על התקנת מושב רביעי כמצויין לעיל, מאחזים, מעקות ופרטים נוספים שאין טעם להעלותם במכתב זה.

(3)        עד לתקופה הנ"ל, בדיקת אוטובוסים זעירים, אישורים ורישומם נעשו שלא באמצעות משרדנו ורק אז התברר כי היו מספר חריגות מדרישות המשרד, לרבות אישור אוטובוסים שגובהם הפנימי נמוך מ-150 ס"מ.

(4)        כל עוד האוטובוס נסע באותם תנאי רישוי כפי שהיו בעת רישומו הראשוני, הרכב מאושר לנסיעה באותם תנאים".

            (להלן: מכתב מר מלמד )

6.         משניתנה למשיב הצעה על עלות התיקונים הנדרשים לצורך המרת הרכב להסעת תלמידים ובהסתמך על מכתבו של מר מלמד, פנה המשיב לצ'מפיון בדרישה כי תישא בעלויות השינויים וההתאמה בשנת 2012. צ'מפיון דחתה הבקשה, ובעקבות זאת הגיש המשיב תביעתו.

הטענות בפני הערכאה דיונית :

7.         במסגרת כתב ההגנה, טענה צ'מפיון להתיישנות וכי התביעה מופרכת ויש לדחותה על הסף.